גולייר

גּוּלְיָיר, גַּלְיָירm. (galearius) soldiers boy, common soldier. Gen. R. s. 63 never despise a low Roman ולא בג׳ זעיר (Y.Ter.VIII, end, 46c בחבר) not even a low galearius. Num. R. s. 9; Tosef.Sot.III, 14, v. סָפַן. Esth. R. to III, 1. Ib. to VI, 12 practiced in four trades a bather, a barber, גליורוכ׳ (read גלייר) a soldiers servant and a crier; a. e.Pl. גּוּלְיָירִין. Pesik. R. s. 15; Pesik. Haḥod. p. 45b> גולרירין (corr. acc.); Num. R. s. 11; a. e. the subordinate divine messengers.Naz.66b גּוּלְיָירִים מתגריןוכ׳ the common soldiers begin the battle and the heroes (veteran soldiers) wind up with victory; Ber.53b גוליירין (Var. גליורין, corr. acc.).